הפתעה במגרש הגרוטאות: כשסיפור פוגש מתכת
מגרשי פירוק רכב הם בדרך כלל התחנה האחרונה והעצובה בחייו של כלי רכב. מקום בו פלדה, זכוכית וגומי ממתינים לגורלם להיגרס, להינתך ולהיוולד מחדש כמוצר אחר. אך לפעמים, בין הררי המתכת החלודה, מתגלה פנינה אמיתית, שריד לתקופה אחרת, מכונית עם סיפור. זה בדיוק מה שקרה השבוע במגרש פירוק ותיק באזור המרכז, כשלמקום הגיעה מכונית שכמעט ונעלמה מהעולם: דה טומאזו פנתרה צהובה, דהויה ופצועה. אך הסיפור האמיתי אינו רק על הרכב, אלא על הנהג המפורסם ביותר שהיה מזוהה עם הדגם הזה – לא אחר מאשר המלך בכבודו ובעצמו.
דה טומאזו פנתרה: החלום האיטלקי-אמריקאי
לפני שנגיע למפורסם שנהג בה, חשוב להבין מהי דה טומאזו פנתרה (De Tomaso Pantera). הפנתרה, שיוצרה בין השנים 1971 ל-1992, הייתה סוג של הכלאה ייחודית: עיצוב איטלקי טהור וצורת טריז דרמטית מבית סדנת העיצוב 'גיאה', יחד עם לב אמריקאי פועם – מנוע V8 אימתני של פורד. היא הייתה מכונית ספורט אקזוטית במחיר נגיש יחסית, מה שהפך אותה לפופולרית בקרב אלו שרצו את המראה של פרארי עם האמינות (והעלויות) של מנוע אמריקאי. עם זאת, היא גם הייתה ידועה כרכב קפריזי, עם נטייה לבעיות חשמל והתחממות. תכונה שתשחק תפקיד מרכזי בסיפור שלנו.
המלך והפנתרה הזועמת: סיפור אהבה-שנאה
ואז אנחנו מגיעים לבעלים המפורסם ביותר של פנתרה צהובה: אלביס פרסלי. מלך הרוק'נרול היה חובב רכב ידוע, עם אוסף שכלל עשרות מכוניות, בעיקר קאדילקים מפוארים. בשנת 1974, הוא רכש דה טומאזו פנתרה צהובה עבור חברתו דאז, לינדה תומפסון. הסיפור המפורסם, שאושר על ידי תומפסון עצמה, מספר על יום אחד בו אלביס מיהר לצאת מביתו באחוזת גרייסלנד לאחר ויכוח סוער. הוא נכנס לפנתרה, סובב את המפתח, אך המכונית – בנאמנותה למוניטין הבעייתי שלה – סירבה להניע.
בפרץ זעם אופייני, המלך לא היסס. הוא שלף את האקדח שנשא עמו באופן קבוע וירה שלושה כדורים ברכב הסורר. שני כדורים פגעו בהגה, ואחד במרכז לוח המחוונים. רק לאחר שפרק את תסכולו על המכונית, היא נגררה לתיקון. אגב, אותה פנתרה ספציפית, עם חורי הכדורים בהגה, שרדה ומוצגת כיום במוזיאון הרכב פיטרסן בלוס אנג'לס.
סוף הדרך: מהפאר של גרייסלנד למגרש הגרוטאות
כמובן, הפנתרה הצהובה שהגיעה השבוע לפירוק בישראל אינה אותה מכונית היסטורית של אלביס. אך עצם הגעתה של מכונית כה נדירה ובעלת סיפור רקע אייקוני למגרש גרוטאות, הוא אירוע שמצמרר כל חובב רכב. הפנתרה הזו, שעמדה ככל הנראה שנים רבות תחת השמש הקופחת, מייצגת את סופו של חלום מוטורי. קשה שלא לדמיין אותה בימי זוהרה, שואגת על הכביש, מסובבת ראשים ומעוררת קנאה.
הגעתה לפירוק היא תזכורת כואבת לכך שגם האייקונים הגדולים ביותר, בין אם הם מכוניות או מלכי רוק'נרול, אינם חסינים בפני שיני הזמן. בעוד מכונית אחת נשמרת במוזיאון כמזכרת לסיפור מדהים, אחותה התאומה כמעט, במרחק אלפי קילומטרים, מסיימת את חייה בערימת מתכת. זהו סופו של עידן, ורגע נדיר שבו ההיסטוריה המוטורית נוגעת במציאות המרה של מגרש הגרוטאות.